בין עשרות שיחות הטלפון שמתקבלות במוקד העירוני, שיחת טלפון אחת טלטלה את עובדי המוקד. תושבת בת ים, התקשרה בסוף השבוע האחרון, וסיפרה: "אין לי אוכל לשבת. אני רעבה. תעזרו לי". מתברר, כי אותה התושבת מקבלת סלי מזון מדי שבוע מאחת מעמותות החסד בעיר. היא סיפרה כי לקראת סוף השבוע האחרון לא הגיע אליה סל המזון ולאחר יומיים שבהם לא אכלה, החליטה לפנות למוקד העירוני ולבקש סיוע, "למרות הבושה", כך ציינה.
מי שקיבלו את השיחה היו סטודנטים צעירים שעובדים במוקד העירוני. הם פנו לבארי קנאפו, פעיל חברתי מוכר בעיר, ועובד עירייה שתרם מכספו ומזמנו במקרים רבים למען הקהילה. לא פעם הוא סייע בשיפוץ בתים לאחר שריפה או ארגון ציוד לבתי אבלים.
"המוקדנים מכירים אותי כעובד עירייה שמטפל באופן מידיי בדברים מהסוג הזה", הוא מספר, "ולכן התקשרו אליי וסיפרו לי על האישה שלא קיבלה אוכל. ביקשתי מהמוקד להעלות את האישה על הקו, ושאלתי אותה אם היא אלרגית לאוכל מסוים, היא השיבה שלא, והוסיפה שהיא מחוברת למכונת הנשמה בביתה. לכולנו נשבר הלב. הבטחתי להיות אצלה תוך שעה". וכך היה.
"קניתי אוכל ומוצרים נוספים והגעתי לביתה, שאליו הגיעו גם מוקדנים שרצו לעזור. למרות היותם סטודנטים, הם אספו כספים והלכו לקנות לה אוכל בסופר. הגברת התחילה לבכות ולא הפסיקה להודות לנו, הייתה שמחה שיש לה אוכל לכל השבוע. אך כמובן שנמשיך לדאוג לה מעכשיו גם בשבועות הבאים", מוסיף קנאפו.
על הפן הכלכלי שכרוך בעזרה לתושבים רבים, אומר קנאפו בצניעות: "אני עושה את זה מכספי הפרטי, מתרומות של חברים ואנשים טובים כמו רוני פול ושווארמה חיים שתמיד תורמים כשאני מבקש. מהמשכורת שלי אני משלם מזונות, ואת השאר לתרומות. אני לא מתלונן, רק רוצה להמשיך לעזור באהבה ומקווה שתמיד אצליח".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אין על הלב של בארי קנאפו הבן עם הנשמה ענקית עוזר לכל אדם שנמצא בסביבה או בשעת צרה
אני
יישר כח גדול ירבו כמותך בישראל אמן
שרה קונפינו
עצוב ומרגש בו זמנית,תודה לאל על אנשים עם לב זהב כמו של אדון בארי ושאר האנשים שמנסים לעזור ממה שיש ולפעמים ממה שאין.
תבורכו משמיים,גאווה לבת ים.
יוני
ואז רצת לספר את זה לעיתון
תושב העיר
כל הכבוד לכם אני גאה להיות תושב בעיר כזו עם אנשים כאלה נפלאים וטובים כאלו