המשפחה המוזיקלית: "בת ים היא מיאמי 2 בשבילנו"

משפחת הוד אולי לא מוכרת לרבים, אבל היא לא מפסיקה להופיע בישראל, ארצות הברית ורחבי אירופה. המשפחה המוזיקלית כוללת את האבא אושיק על הבוזוקי, את האמא איילה הסולנית ואת הבן ירין (13) הקלידן. הם עברו מירושלים לבת ים לפני שנה וחצי והתקבלו בעיר בחמימות גדולה.

אושיק, שגדל בירושלים, גילה את הבוזוקי, בגיל 15, ומאז לא עזב אותו. הוא התחבר לשירים של זוהר ארגוב, למד לנגן אותם, וישר אחרי השירות הצבאי טס לטיול לארצות הברית. "שני חברים טובים שעזבו את הארץ סידרו לי הופעות בקהילה היהודית", הוא מספר, "וכך הופעתי עם מוזיקה ים תיכונית במועדונים השונים בארצות הברית. בעל המועדון נדלק עלי וסידר לי מקום עבודה קבוע. בכל כמה חודשים הייתי נותן קפיצות לארצות הברית, חי את החלום כרווק ונהנה מהחיים".

לאשתו של אושיק, איילה, תמיד היתה חיבה למוזיקה העברית. היא הופיעה בצעירותה בלהקה של אפי נצר וחנן גולדבלט, ניגשה לאודישנים לקראת הצבא בלהקות הצבאיות, אך ברגע האחרון ויתרה על הכל והלכה לשנתיים של שירות לאומי כמדריכה של בנות חדשות עולות מאתיופיה. "הרגשתי שם סיפוק", היא מסבירה ומספרת ש"זו היתה חוויה מיוחדת במינה. לאחר מכן הופעתי כסולנית עם להקות ברחבי ירושלים באולמות אירועים שונים, עד שהכרתי את אושיק. לפעמים הופענו אחד ליד השני, אולם ליד אולם, ולא יצא לנו להיפגש".

בסופו של דבר הם נפגשו. זה קרה במפגש חברים משפחתי, ומאז הם חיים ביחד. לפני 13 שנים נולד להם ילדם היחיד, ירין, שהפך עם השנים לפלא מוזיקלי. "כשהכרתי את איילה לא ידעתי שהיא זמרת", מספר הוד, "ניגנתי לה בבוזוקי, ופתאום היא פתחה את הגרון שלה ויצא משם קול מלאכים. נדהמתי. הצעתי לה ללמוד לשיר את המוזיקה הים תיכונית והיוונית והתחלנו להופיע ביחד. היינו בכל מקום בטלוויזיה עם הופעות של ריח מנטה וירון אילן, האולפן השקוף, דואטים עם זמרים כמו טריפונס, אירועים שונים בארץ. ממש חרשנו את ישראל".

לאחר הלידה של ירין, הוד לא ויתרה על אף הופעה, גם לא יום אחרי הלידה, אז התייצבה להופיע מול עובדי התעשייה האווירית. "ההופעה הזו היתה מרגשת במיוחד", היא משתפת, "כי רציתי שיעשו שמח, הם היו קצת מנומנמים. סיפרתי להם ברגע אישי ומרגש שילדתי את בני בכורי יום קודם, ומאותו הרגע הקהל כבר לא ישב ונוצרה אווירה כיפית ומהנה שאותה אני לא שוכחת עד היום".

מה גרם לכם לעבור לגור בבת ים?

"הופענו המון בכל רחבי הארץ – באונייה עם מנו ספנות, באירועי יום העצמאות, ובאירופה, בפראג וברומניה. לפני 12 שנים הגענו לבת ים להופעה במסעדת טובגו. הקהל הבת ימי עטף אותנו בהרבה חום ואהבה, והחלטנו לעבור מירושלים לבת ים. קנינו בית על הים לפני שלוש שנים והתחברנו מאוד לבת ים. אי אפשר להסביר את ההבדל. בירושלים הכל היה שקט ודומם, וברגע שהיינו מגיעים בסופי שבוע לבת ים הרגשנו שאנחנו כאילו מתעוררים לחיים. המעבר לעיר התעכב בשל כל מיני חששות טבעיים בנוגע למקום חדש, איך ירין יסתדר ואיך אנחנו, אך ברגע שהגענו החששות נעלמו והיום אנחנו מרגישים שבת ים היא מיאמי 2 בשבילנו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את vאפליקציה לאנדרואיד

הורידו את vאפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה בת ים

צילום: אריאל שלום

גם ירין התרגל לבת ים. הוא לומד בבית ספר הנשיא בעיר. "המוזיקה נותנת לי השראה להמשיך לחלום ולהתפתח להיות פסנתרן גדול כמו ננסי ברנדס ומעבד מוזיקלי גדול בעתיד", הוא מספר, "אבל החלום הכי גדול הוא להופיע עם הזמר היווני ווסיליס קאראס וגם עם חיים משה".

מגיל צעיר נחשף ירין בביתו למוזיקה העברית, היוונית והים תיכונית. כבר כשהיה בן חמש הסתקרן מאוד ממראה הבוזוקי והקלידים שמנגן בהם אביו, אך בגיל שמונה הוא הפתיע את כולם כאשר ביום אחד ובהפתעה גמורה לקח את הקלידים והחל לנגן בהם.

"מגיל קטן הוא היה מחובר למוזיקה", מספרת אמו, "הוא היה רואה איך אביו מלמד את התלמידים על הבוזוקי והקלידים. יום אחד, כשאביו לא היה בבית, זמזמתי לעצמי שיר לקראת טקס שהייתי צריכה להופיע בו, ופתאום שמעתי את הקלידים מנגנים מהחדר של ירין. לא הבנתי מי מנגן וגיליתי שזה הוא. הייתי המומה".

"ראיתי שהוא טוב מאוד ויש לו הרבה פוטנציאל", מספר אושיק, "והבטחתי לו שאם הוא ילמד לנגן את השיר לבד, הוא יקבל 50 שקלים מתנה, וככה היה בכל שיר שהוא למד – אני נתתי לו, ובסוף הוא גמר לי את הארנק. הבאתי לו מורה מהאקדמיה בירושלים, ובגיל שמונה הוא כבר ניגן יחד איתנו באירוע גדול של חברת אגד. הוא ישב על הכיסא ובקושי ראו אותו על הבמה. כיום הוא ממשיך להופיע איתנו. אנשים לא הבינו בהתחלה מי זה הילד הזה והאשימו אותנו שאנחנו עושים צחוק מהעניין, אבל מיד אחר כך החזירו את המילים ורק רצו לחבק אותו ולנשק".

"ההורים אומרים שאני גונב את ההצגה וגם את הטיפים", מספר ירין על ההופעות לצד ההורים ועל ההתרגשות לפני ההופעה הראשונה ומגלה כי "לא חששתי, לא היה לי פחד במה או משהו בסגנון. לא חשבתי שאתחיל להופיע ובזה הפתעתי את עצמי. התאמנתי קשה, היה לי קשה לקרוא את התווים ולעבוד על דברים, אבל מגיל קטן רציתי להצטרף להופעות של ההורים שלי. לא האמנתי שבגיל 13 אני אנגן עם גילי ארגוב, אופיע בטלוויזיה ואעשה את כל מה שעשיתי עד עכשיו, כולל הופעות ביוון, ברדיו ירושלים, וליווי זמרים גדולים בהופעות שונות".

איך התמודדת עם ההתאקלמות בעיר חדשה?

"לפני חודש רציתי לחזור לירושלים, אבל אז התחילו בבית הספר ובכיתה פעילויות כיתתיות והתחברתי יותר לעיר ולחברים. אני אוהב את בת ים כי היא מול הים. מצאתי יותר חברים והם מפרגנים מאוד על הנגינה, ואני מקבל המון חום ואהבה".