השבוע נרצחו שתי נשים משתי ערים שכנות. כל אחת עם הסיפור שלה. כל אחת עם הגבר האלים שלה. כל אחת וחיי הפחד שלה. כל אחת והעתיד שלא יהיה לה.
נשים במדינת ישראל נרצחות. המספרים מספרים שבשנת 2019 נרצחו 13 נשים בישראל. פעם בחודש בערך אשה נרצחת בגלל שהיא אשה, אחות, בת זוג, אבל תמיד בגלל שהיא אשה.
משבר הקורונה הוא הכותרת הגדולה של השבועות האחרונים, אבל לכותרת הזאת יש המון כותרות משנה. אחת מהן היא עלייה בלתי נתפסת של 760 אחוז (!) בתלונות על אלימות במשפחה. אלימות שעל פי רוב מופנית כלפי ילדים ונשים.
ההגבלות על היציאה למרחב הציבורי, השהייה הממושכת בבית, הקושי הכלכלי שגדל אצל רבים בעקבות הוצאה לחל"ת או פיטורים והחרדה הכללית, החריפו את המצב ויצרו מציאות שבה עבור מאות אלפי נשים וילדים המקום המסוכן הוא דווקא הבית, המקום שאמור להיות הכי מוגן בעולם.
שר הפנים החריג רק 30 אחוז מהעובדים הסוציאליים כעובדים חיוניים, במקום להוסיף תקנים ולתת מענה לכלל האוכלוסיות, בחרו באולימפוס להפקיר את האנשים והנשים שהכי זקוקים לסיוע. כמה רוע צריך בנשמה כדי לקבל החלטה כזאת? איך יכול להיות שבשעת משבר כל כך גדול מקצצים דווקא בשירות החיוני ביותר לאדם?
אבל זה לא מפתיע, להרכב הקואליציוני בממשלה הנוכחית לא באמת אכפת, זה לא בראש מעייניו, אחרת איך תסבירו שהתקציב שהובטח לתוכנית למניעת אלימות נגד נשים לא נוצל?
נשאר לנו, כמו בתחומים רבים אחרים, לסמוך רק על עצמנו. אני מבקשת מכל התושבות והתושבים – פקחו עיניים ופתחו אוזניים. אל תעמדו מנגד אם אתם שומעים קולות של מצוקה מהדירה ליד או מהבניין השכן. זה יכול לקרות בכל בית ולכל אשה. אין לזה קשר למוצא ואין לזה קשר לאמונה. אין לזה קשר להשכלה או לרמת ההכנסה. זה לא תלוי גיל או מצב משפחתי. זה פשוט יכול לקרות לכל אחת ולנו יש אחריות חברתית להיות מעורבים ולנסות למנוע את הרצח הבא. התקשרו למשטרה. אל תהססו.
כל רצח של אשה על רקע מגדרי מפלח לי את הנשמה. הפעם זה קרה בעיר שלי, מרחק של גינה וקניון מהבית שלי, מהמקום הבטוח שלי.
נכון לכתיבת שורות אלו אני לא יודעת איך קוראים לך או איזה צבע עיניים יש לך. אני לא יודעת עלייך כלום אבל אני רוצה לבקש ממך סליחה. הנושא הזה הוא בנפשי. סליחה שלא לחצתי יותר איפה שצריך, אולי זה יכול היה להציל חיים. אולי לא את שלך, אולי חיים של מישהי אחרת. סליחה שלא התעקשתי יותר. סליחה. סליחה שלא ידענו. סליחה שהיינו עסוקים בדברים אחרים. סליחה. סליחה. סליחה.
אל תהססו – התקשרו
משטרה – 100
קו חירום למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון – 1-800-220-000
קו חירום לנשים נפגעות תקיפה מינית – 1202
קו חירום לגברים נפגעי תקיפה מינית – 1203
תגובות