איציק דריקס, המשנה לראש עיריית בת ים, משמש כמחזיק תיק הרווחה כבר יותר משני עשורים, אבל ימים כאלה של מצוקה כלכלית על רקע משבר הקורונה הוא מתקשה לזכור. מדי שעה הוא מוצף בפניות של תושבי העיר שהגיעו עד לפת לחם, חלקם כאלה שעד לפני הקורונה השתכרו בכבוד. "מדובר בתקופה לא פשוטה שבה גם המעמד הבינוני נסחף וקורס", אומר דריקס ל"השקמה בת ים".
"אני מטפל גם במשפחות שנזרקות לרחוב בעקבות אי יכולת לשלם. גם בתחום הזה הנתונים עולים, אנשים לא יכולים להחזיק דירות", הוא אומר, "אבל עיקר הפניות הן בנושא בקשות לעזרה במזון ועזרה בתשלומי חשבונות ושכירות. כמות הפניות בתקופה האחרונה עלתה ב-50 אחוז, מדובר במספרים אסטרונומיים".
דריקס מטפל במהלך כל היום בפניות הרבות שמגיעות לפתחו, כאשר לא פעם הוא יוצא אל השטח ומביא בעצמו מצרכים למשפחות נזקקות. "בשבוע שעבר, בשעה 12 וחצי בלילה, קיבלתי שיחה שבה דיווחו לי על אימא וילדים שנזרקו לרחוב", הוא מספר, "מיד מצאנו להם מקום שבו יוכלו לישון. אחר כך הסבירו לי שהאב מסתובב ברחובות. יצרתי איתו קשר, והוא אמר שלי שמבחינתו הכי חשוב שלילדים תהיה קורת גג. שאלתי אותו אם הוא אכל משהו, והוא סיפר לי שלא אכל כבר יומיים. אני לא יכול להישאר אדיש. קמתי, התלבשתי, פגשתי אותו ונתתי לו 200 שקל כדי שיקנה לעצמו אוכל. אני לא יכול לישון במחשבה שמישהו לא אכל יומיים. זה גובה ממך המון תעצומות נפש ובסוף היום, אני מבין שאין לי זמן לעצמי. אני רוצה לקוות שיהיו ימים טובים יותר".
מבחינת העירייה, עד כמה יש לכם כלים לטפל בנזקקים?
"כמחלקת הרווחה ברשות אנחנו מאוד מוגבלים. אנחנו יכולים למשל לסייע בתשלום של חודש של שכירות, לעזור במזון, אבל בטווח הארוך הכתובת היא משרד השיכון והתהליך הוא יותר ארוך. אבל זה אפשרי ואנחנו מפנים לשם לא מעט תושבים".
בעיצומו של המשבר, יש את שביתת העובדים הסוציאליים.
"נכון, ולפני הכול אני רוצה לומר, כמשנה לראש העירייה, שאני לחלוטין תומך במאבק שלהם. זו השבתה מוצדקת והגיע הזמן לשים אותם בסדר עדיפויות. כן, הנושא הכלכלי הוא נושא קשה. תקופת הקורונה הביאה איתה שיאי אלימות בתוך המשפחה, מקרי דיכאון של אנשים והמון חוסר. תוסיף לזה את ההשבתה של עובדים הסוציאליים ותראה באיזה סיר לחץ אנחנו נמצאים בחברה. ברמה האישית, אני יכול לומר שאם קודם נעזרתי במערכות הסוציאליות, היום אין לנו את זה ואני מוצא את עצמי נשאר לבד במערכה. לצערי, המצב לא הולך ומשתפר. היום אחרי יותר משני עשורים בתפקיד, אני באמת יכול לומר שאני לא זוכר תקופה כזו קשה. מה שנשאר זה באמת לנסות ולהישאר אופטימיים והכי חשוב להיות בני אדם אחד כלפי השני".
אנדה
מחמם את הלב שיש אנשים כמו דריקס, שמעבר לתפקיד לא מהססים להרגיש עם הלב ולפעול בעקבותו. אנשים כאלה צריכים לקבל חיזוק מהמערכת, מקווה שלא ישאר לבד. כל הכבוד גם על כך שהוא מבין לליבם של העו"סים ומפרגן להם למרות הקושי.