אם לשלושה ילדים מבת ים מתחננת לעזרה. האישה, המאובחנת מגיל חמש כחולת קרוהן, היא בעלת 100 אחוזי נכות ומצב נפשי קשה בעקבות מצבה הרפואי והנפשי היא עברה ב-10 השנים האחרונות שורה של אישפוזים בבתי חולים שונים, ואף ניסתה מספר פעמים לשים קץ לחייה. בכל זאת, על אף קריאתה לעזרה כיום היא אינה מטופלת.
"המצב שלי הוא לא קל, אף אחד לא לוקח עליי אחריות. אני לא מקבלת טיפול על מנת לצאת מהמצב הנפשי הקשה שאני נמצאת בו. הייתי שמחה שיקלטו אותי במקומות אחרים חוץ מאברבאנל בבת ים שלא מתאימים את הטיפול אליי", היא מספרת ל"השקמה בת ים", "יש לי מספר מחלות ואני די 'מטיילת' בין בתי החולים ומסרבים לקבל אותי בגלל שאני רשומה בבת ים, ואנשים לא מבינים כי הטיפול שם לא מתאים עבורי ואני צריכה להיות בבית חולים אחר, כמו למשל בבאר יעקב. בכיתי להם מול הפנים ולא עניין אותם שום דבר".
"נפגעות תקיפה מינית מתאבדות ואף אחד לא מדבר על זה", היא מוסיפה, "המצב הזה שאין לנו איפה להיות ולאחר טיפול בסיסי ביותר בבית החולים משחררים אותנו הביתה וזה מצב אבסורדי. חברה הייתה איתי במחלקה ולמחרת כאשר שחררו אותה הביתה היא התאבדה. שלושה שבועות בנפגעת שנאנסה זה לא טיפול ראוי מבחינתי. אנשים חייבים להבין שהאשפוז והטיפול נותנים לי את התקווה מלחזור לאובדנות".
רוצים להישאר מעודכנים?
גם אחותה של האם מצטרפת לבקשה לעזרה ואומרת: "כרגע כל מסגרת רפואית במדינה מקשה על קבלתה ומנסה להתנער ממנה. אחותי סובלת מתחלואה כפולה. מאוד קשה להתקבל למחלקות פסכיאטריות שקיימות ונחשבות לאיכותיות מבחינת סדר היום הצוות המקצועי. יש בעיה, אם אתה מתגורר בבת ים, אז אפשר להתאשפז רק באברבנאל".
"איכילוב זו מחלקה ראויה לאחותי רק ששם הקציבו לה טיפול עד שלושה שבועות", ממשיכה האחות, "במקום אחר נראה שאחותי חזרה כאילו משדה קרב- לאחר נסיונות אובדניים ופגיעה עצמית כדי להקל על כאבה הנפשי. בתקופה זו, כשהיא בבית, היא סובלת ונאבקת לבדה. אף מחלקה אינה לוקחת אחריות על מנת שתקבל טיפול אינטנסיבי ארוך טווח. לא הגיוני מה שקורה במערכת הבריאות וזה שאדם שזקוק למסגרת טורקים לו את הדלת ומקשים עליו".
ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.
צהוב בנשמה
למה למה מתעללים באנשים, למה הכול בירוקרטיה למה אין לב רחום וחהון,למה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מכירה את הנושא מקרוב מדינת חלם אברבנאל לא מתאים לאף חולה