עימבר חדידה, חייבת את חייה לקעקועים. אחרי שהתמודדה עם הפרעות אכילה, בולימיה ואנורקסיה, איבדה את אחיה ועברה טיפול פסיכיאטרי ארוך, הצעירה מבת ים, רק בת 19, הפכה את האהבה לקעקועים לאי של מבטחים – לא פחות. והיום, אחרי כל הטרגדיות והקשיים שילוו אותה מגיל צעיר, היא יצאה לדרך מקצועית עצמאית, עם בן זוג בשלוש השנים האחרונות ואיתו היא מתכננת להתחתן בקרוב. בינתיים יש טבעת.
חדידה שנולדה וגדלה בבת ים איבדה את אחיה האהוב שנפטר ממחלת הסרטן, כשהייתה בת 12. "הייתי הכי קשורה אליו במשפחה והכאב עליו גמר אותי", היא מספרת. בעקבות המוות הטרגי היא החלה לרדת במשקל בצורה דרסטית והחלה לפתח הפרעות אכילה בצורה שסיכנה את חייה. בשיאה של המחלה הגיעה למשקל של 30 ק"ג. כדי להציל את חייה משפחתה נאלצה לאשפז אותה בכפייה. "המטפלים שלי הגדירו את המצב שלי כבעלת הרס עצמי ועד היום אני למעשה מטופלת, אני לא חושבת שאפשר לצאת מזה לעולם", היא מסבירה, "אני זוכרת שהייתי אוכלת רק כדי יהיה לי מה להקיא, וביום יום הייתי מרעיבה את עצמי עד שכמעט הגעתי למצב שאני כמעט מתעלפת, ואז אמא שלי הייתה רבה איתי כדי שאני אוכל משהו, אני אף פעם לא הייתי שמנה, שקלתי 49 קילו, אבל אז ירדתי למשקל של 30 קילו וסיפרתי לאמא שלי על המצב, זה התחיל מבולימיה כי ממש אכלתי בשביל להקיא והגיע לאנורקסיה, טיפולים אצל פסיכיאטריים ושקילה מדי כמה ימים שהיו ממש טראומטיים עבורי".
כיום חדידה מספרת שהמחלה תמיד נמצאת ברגע, תמיד אורבת, "אני עדיין מאוד חוששת מהמשקל ואני משתדלת שלא להתקרב אליו, פעם בכמה זמן אני נשקלת ואם אני עולה אפילו רבע גרם זה בכי ומצבי רוח משתנים. זה מוגדר כמחלת נפש וזה באמת ככה. כיום אני בטיפול פעם בשבועיים אצל מטפלת פסיכוטרפית שעושה איתי שיחות. זה נזק לכל החיים המחלה הזו".
ענבר חדידה, התאהבה במחט
כשנה לאחר מכן הגיע המפנה. היא הצטרפה לאחותה הגדולה שעשתה קעקוע ונחשפה לעולם הצבעוני הזה. "אני זוכרת שהסתכלתי במחט ובמקעקע וחשבתי לעצמי. אז החלטתי זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאגדל", היא אומרת, "מאז, במשך כל הזמן שבו הייתי מטופלת התחננתי לאמא שלי שאני רוצה לעשות קעקוע, והיא הבטיחה לי שאם אעלה במשקל היא תיתן לי לעשות את זה, בגיל 14 וחצי כבר חלה באמת הקלה ואז עשיתי את הקעקוע הראשון שלי: ציור של פיה עם בטן קטנה". מאז היא הספיקה לחרוט על גופה לא פחות מ-14 קעקועים שונים.
רוצים להישאר מעודכנים?
היא לא הסתפקה רק בקעקועים על גופה והחליטה ללמוד את אמנות הקעקוע בשנה האחרונה, מיד אחרי שסיימה את לימודיה והבינה שלא תוכל להתגייס בשל עברה הרפואי הנפשי. "גיליתי עולם שלם שממש דיבר אלי. התאהבתי בתחום, מהר מאוד התחלתי לקבל לקוחות ואנשים היו מגיעים אלי במיוחד", היא אומרת. רבים מהאנשים מגיעים אליה דרך חשבון האינסטגרם המאוד פעיל שלה, שכולל אלפי עוקבים.
מאז הספיקה לעבוד אצל מספר מקעקעים, עד שלפני שלושה חודשים החליטה לצאת לדרך עצמאית. "חברים ולקוחות כל הזמן היו אומרים לי שאני מבזבזבת את הזמן שלי ושכדאי שאתחיל לעבוד לבד, וכבר חודשיים אני מקעקת מהבית. אני חייבת להגיד שלא ציפיתי לקבל כאלו פידבקים וכמות כזו של אנשים שבאים אלי לעשות קעקועים וזה מחמם את הלב. אני מניחה שאנשים מעדיפים אותי בעיקר כי מרבית העוסקים בתחום הם בנים. אנשים יותר מרגישים בטוחים שזה אישה ולא גבר, אני אישית מתקעקעת אצל אישה ואני יכולה להעיד שזה יד קלה יותר".
לצד ההתפתחות המקצועית חדידה ממשיכה להילחם בהפרעת האכילה – שלא תרים את ראשה ותשלוט בה. במשקל של 45 ק"ג, היא עדיין מטופלת אצל אנשי מקצוע. "אני חושבת שמי שחולה בבולימיה ואנורקסיה לעולם לא יוצא מזה", היא מסבירה ומספרת על החתונה הקרבה עם בן זוגה בשלוש השנים האחרונות עם מי שהיה במשך שנה וחצי קודם החבר הכי טוב שלה. "כן, גם אני נפלתי לקלישאה הזו והתאהבתי בחבר הכי טוב שלה, אבל הוא מושלם והוא מכיל אותי ובקרוב נתחתן".
אוריאן זוארץ
חיים שלי את אלופה ואת כל כך יפה ומיוחדת !!!!!!! שמרי על עצמך !!! וכמובן שאת אלופה בקעקועים !!