בתו של ראש העיר הראשון: "חלומו של אבא היה לראות את בת ים מתאחדת עם תל אביב"

"בת-ים היתה אז ים של חולות והייתה צריכה לקלוט גלי עלייה רבים יוצאי גלויות רבות", מספרת שהם, "היה צריך לסלול כבישים, להעביר מים, לבנות בתי ספר וגנים ולדאוג לפרנסת התושבים כשמחצית מתושבי בת-ים מצאו בה את תעסוקתם. הטיילת של בת-ים נבנתה בתקופה זו. תחת הנהגת אבי, בת-ים החלה לצמוח בצעדי ענק והוקמו בה שכונות חדשות. המדיניות של אבי היתה לטפח קודם את השכונות שהתיישבו בהם העולים החדשים ורק אח"כ את המרכז. בשנת 1958 הפכה בת-ים לעיר, ובסיום כהונתו של אבי כראש עיריית בת-ים הראשון, בשנת 1964, היו כבר בבת-ים כ-70,000 תושבים. במשך 14 שנה היישוב גדל פי 70", היא מספרת.

בת ים היתה זקוקה להכנסות גם אז, ושהם מספרת כי, "העיר הייתה עיר של עולים שהתמודדו עם קשיי פרנסה, ולכן השתדל אבי שלא להעלות מיסים", היא מדגישה, "כדי לאזן את התקציב הנדרש לעיר צומחת, הוא, ולצדו אמי, פעלו רבות בקרב ידידיהם בארץ ובעולם כדי לגייס אותם למען פיתוח בת-ים. אבא שלי אהב מאוד את העיר. הוא ראה זכות לבנות ולעשות, והדביק באהבתו לעיר ובהתלהבותו ידידים ברחבי הארץ ובעולם, ששמחו לתרום ולהביא מיכולותיהם ותרומותיהם לבת ים".

בת ים הסתכלה באותם ימים על חיי הבוהמה של תל אביב ורצתה גם היא לטפח סצנה משל עצמה, "בד בבד, פעל אבי לטיפוח חיי התרבות של העיר. בין האנשים שהורי גיסו למען בת-ים היו האמנים יגאל תומרקין (שהיה בגן של אמי), מוישלה ברנשטיין, בתיה לישנסקי, כלת פרס ישראל, אברהם פרחי, הפסל אפשטיין ועוד רבים וטובים שנענו לקריאה לבוא לבת-ים, להציג את האמנות שלהם מול תושבי בת ים ולהשאיר לעיר תרומה משלהם. לאט לאט נבנה אוסף מרשים מאוד של תרומות למוזיאון העירוני מאמנים וגם מאנשים פרטיים (גם של הורי). לימים, אחרי מות אבי נקרא המוזיאון העירוני על שמו".

קצת אחרי חנוכת בית העירייה הואשם דוד בן ארי, כי בעת ששימש כראש עיר התקבלו החלטות עירוניות שלא כשורה. "אבי נדהם", היא נזכרת, "הוא ידע שידיו נקיות ושפעל באמונה לטובת העיר, ולכן, פנה מיד, ביוזמתו, למבקר המדינה, כדי שיחקרו ויבדקו. צוות אנשים חקר במשך 4 חודשים כל צעד וכל החלטה שאבי קיבל מאז עלותו ארצה. הדו"ח שהוציא מבקר המדינה אחרי חקירתו היסודית היה ברור וחד-משמעי – אבי זוכה מכל האשמה שהיא, ושמו טוהר לחלוטין".

על סוגיית האיחוד עם תל אביב שעולה בימים אלו על הפרק, אמרה: "זה היה חלום של אבא שלי משכבר הימים. גדלתי על זה שלאחד את בת ים עם ת"א זה דבר נכון וצודק, ולא צריך מערכות כפולות. אבא שלי לא המציא את הרעיון הזה כי זה כבר קרה במקומות שונים בעולם. לדוגמה, בערים כמו ניו יורק ולונדון אוחדו רשויות נפרדות למטרופולין אחד גדול והאיחוד עשה טוב לכולם. לצערו של אבי, הרעיון הזה לא מומש בזמנו".