"אני אוהב לחייך, אני אוהב שאנשים מסביבי מחייכים", אומר סמין גרפמן, "ותוך כדי, אני רוצה לשנות את החיים שלנו שיהיו יותר טובים".
איך אתה משנה את החיים שלנו?
"אני מציף תכנים חברתיים. בגילי, אתה מסתכל אחורה על החיים ומבין שצריך להתחיל לעשות דברים לא רק בשביל עצמך – אלא בשביל משהו שיישאר הרבה אחרי שהלכת".
גרפמן, בן 42, גרוש ואב ל-3 ילדים, אושיית רשת עם כ-300 אלף עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם יחד, עוסק בתחום הפרסום, פעיל חברתי, חדר לתודעה לפני כשנתיים בסרטון ויראלי שזכה למאות אלפי צפיות. הסרטון ההוא אמנם היה קומי, אך מאז הפכו התכנים בהם עוסק לחברתיים, הוא אף הצטרף לצוות תוכנית "הצינור" של גיא לרר בערוץ 10, שם קיבל פינה קבועה בשם "סמיון לא טוב" במסגרת פרויקט "החזית". באחרונה עברה התוכנית תחת השם "הצנרת" לשידורי רשת בערוץ 13. הנושאים בהם עוסק, הן בתכנית והן באופן פרטי, עומדים במרכז התודעה החברתית, גם אם לא תמיד בקונצנזוס; ממאבק הנכים, לגליזציה של קנביס, מחירי הנסיעה ברכבת בדרום הארץ, מחירי המזון בדיוטי פרי בנתב"ג – ועד קמפיין למען "החייל היורה", אלאור אזריה.
"נלחמתי, לא למען אלאור אזריה, אלא נגד המערכת שעשתה ממנו קורבן", הוא מסביר, "כל ראשי הממשלה שלנו צעקו עלינו שאנחנו צריכים להגן על עצמנו, כמעט לקחת את החוק לידיים. טפטפו לנו בטלוויזיה שאנחנו מותקפים מכל הכיוונים, ואתה צריך להגן על עצמך, כי אין מי שיגן עלייך. כשאני מסתכל על זה עכשיו, כנראה הוא לא היה צריך לעשות את זה אבל נכון לאותו רגע, הלחצים שהוא עמד בהם מבחינת הרגע עצמו, ומבחינת התקשורת והמסר שאנשי צבא להגן על עצמנו – אז אני לא יכול להאשים אותו שהוא פעל בצורה כזאת."
יש לך מחשבות על הליכה לפוליטיקה?
"אני לא מתכוון לעשות את זה, לפחות לא עכשיו. אני מבואס מהפוליטיקה והפוליטיקאים בארץ. ראש הממשלה האהוב עליי שהיה אי פעם היה יצחק רבין והרצח שלו עשה לי טראומה. כעסתי מאוד וזה היה אחד הסיבות בגללן עזבתי את ישראל כשהשתחררתי מהצבא".
גרפמן עלה עם משפחתו מאוקראינה כשהיה בן 15 – הישר לבת ים. אחרי השירות הצבאי עבר לגור ולפעול בחו"ל משך כמה שנים, וחזר לפני כשנתיים לעיר, "אני בת ימי בדם", הוא מעיד על עצמו.
לצד התכנים החברתיים בהם עוסק, יוצר גרפמן סרטונים ויראליים עם שותפו, גם הוא תושב העיר, דניס צ'רקוב. השניים פועלים במסגרת חברה שהקימו, לפרסום וקידום עסקים. מגוון הסרטונים רחב ומשתנה, חלקם קומיים – באחרון, למשל, השתתפו ילדיו של גרפמן שהגיעו לביקור מארה"ב. בקודמים השתתפו אנשים מפורסמים מעט יותר, כמו יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ורה"מ בנימין נתניהו.
גרפמן היה מועמד לתואר "אושיית הרשת של השנה" של עכבר העיר ב-2016 וזכה בתואר "איש השנה ברשת" של ערוץ 9, באותה שנה. הוא לא מתרגש: "הפרסים האלה לא משמעותיים בשבילי כי אני לא בתחרות. אם הייתי רץ למרחקים והייתי זוכה, אז מדליה נותנת משהו, אבל זה שנותנים לי פרס כמו "איש השנה" לא משנה כלום, כי אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה. ואני לא עושה את זה כדי להיות ראשון, או שני או שלישי. זה באמת לא משנה."
ומה כן משנה?
"בשבילי הכי חשוב זה ליהנות מהחיים, לעשות שיהיה שמח".
תגובות