רותם ללוש, בן ה-30, היה כפסע לפני הפריצה הגדולה, אחרי ההצלחה של קמפיין הקאמבק של שימי תבורי, אבל טרגדיה משפחתית שינתה את כל התמונה. עכשיו הוא מתחיל מההתחלה, עם דאנס בר חדש בתל אביב בשם "La Bohème", בניסיון לכבוש את חיי הלילה של הקהילה הגאה. וזה יקרה אחרי התמודדות לגמרי לא פשוטה.
שנת 2017 היתה אמורה להיות הפריצה הגדולה של איש יחסי הציבור רותם ללוש מבת ים. הוא הפיק את חתונת השנה של שימי ויהודית, ניווט את עולם הבידור והכתיב כותרות כשהוא מחזיק בידו את האייטם הרכילותי הכי חם בישראל. אבל אז, טרגדיה משפחתית שינתה את כל התמונה ועצרה את פעילותו של היחצ"ן המבטיח.
הכל התחיל מפגישה מקרית בין שימי תבורי לגרושתו אביבה תבורי, שהתברר שהיא כל מה שנדרש כדי לרכז את כל כלי התקשורת בעולם הבידור לאירוע אחד מתוקשר. ללוש, שיצר את המפגש, ידע לנצל את המומנט ולנווט את תפוח האדמה הרותח שבידיו לצרכיו האישיים – הוא מיקם את עצמו במקום טוב בפרונט לצד הזוג החם במדינה והכתיר עצמו לאחראי הבלעדי להצלחת הזוג, מהלך אשר הניב ליחצ"ן הצעיר כמות יפה של פרסום והצלחה מקצועית.
"הכל התחיל לגמרי במקרה", הוא מספר, "ולא זיהיתי מראש את ההצלחה הפוטנציאלית של הערב הזה. התעוררתי ביום שלמחרת האירוע לתוך מבול של הודעות ושיחות מעיתונאים. לקחתי לעצמי בערך שעה לעבד את כל הדבר הזה, ואז התחלתי לשתף איתו פעולה".
המסלול היה מהיר: אירועים, פפראצי בכל מקום וקמפיינים שווים שהידפקו על דלתם של הזוג עברו קודם כל אצל היחצ"ן שלהם. תוך זמן קצר הפכו השניים לזוג המדובר והמסוקר ביותר בישראל, כאשר החתונה שלהם היתה מסוקרת יותר מהחתונה של בר רפאלי. המדינה כולה צללה לטלנובלה של התבוריז שכללה חתונה מדוברת, מפגשים מביכים עם בני משפחה שאיתם הם לא מדברים ועוד סיבות אינספור לכותרות. גם הפרידה המקצועית של ללוש מהצמד זכתה לסיקור נרחב.
"הסיפור של שימי ויהודית מוכתב על ידי המציאות וכך היה תמיד", מגלה ללוש, "בתקופת העבודה שלנו יחד, סיפור האהבה של תבורי ובאומן נחשף לעולם באירוע שלי והפך להיות טראש מושלם בסגנון הקרדשיאנס. המפגש עם אביבה והפעימות המתוזמנות עם התקשורת היו כמו יצירת סדרת דרמה שמשודרת במדורי הרכילות".
הבאזז התקשורתי קידם לא רק את הזוג אלא גם את הצלע השלישית שליווה אותם לאורך הדרך – ללוש קיבל הצעות עבודה ופרסום, אלא שטרגדיה משפחתית הפכה את חייו. "אחי הצעיר נפטר במפתיע והדבר הפך עלי את עולמי", הוא מספר, "חזרתי לפעילות מלאה מיד אחרי השבעה כשעוד הייתי שבר כלי ובקושי הצלחתי לתפקד, אבל אנסתי את עצמי להתאפס מדי יום, עד שיום אחד כבר לא יכולתי עוד. צללתי לתוך תקופת דיכאון איומה שבמהלכה פשוט לא תפקדתי. אחרי תקופה עם המון עזרה מהסביבה הצלחתי לצאת מזה. זה גם היה השלב שהבנתי שהעולם לא חיכה לי ושעכשיו זה הזמן להתחיל את הכל מההתחלה".
לא פשוט להתחיל מההתחלה.
"מאוד לא פשוט להתחיל מההתחלה, להסתכל על מה שהשגת לעצמך ולראות איך הכל חמק לך מהידיים בלי שיכולת לעשות דבר. אבל אתגרתי את עצמי כמו בפעמים אחרות בעבר, שכדי להשיג משהו הייתי צריך לצלוח לא מעט אתגרים".
האתגר הבא הוא חיי הלילה?
"יש מאחורי הרבה רקע בחיי הלילה. עבדתי בהמון מקומות מהחתול והכלב ועד הפינגווין, ועסקתי בשיווק וביחסי ציבור של מקומות כמו הפורום בבאר שבע ובר האוויטה האגדי. זה לא זר לי, אבל אנחנו יוצרים משהו שלא קיים בתל אביב ובסביבה בכלל, וזה מאתגר".
זה לא מוזר שאין בבת ים שום מקום בילוי קבוע לגייז?
"זה מאוד מוזר, אבל אני מניח שגם היתה לזה איזושהי סיבה. ברור שאנחנו כבר לא בימי הגטאות, ואנחנו לא צריכים מקומות להתחבא בהם, אבל אני חושב שזה בסיסי שיהיה לקהילה הגאה מקום בילוי איכותי וקבוע שיפעל לאורך כל השבוע ושיציע תכנים שמיועדים לגייז. זאת תרבות מאוד פופולרית בעולם. בכל בירה יש עשרות פאבים ודאנס ברים לגייז, ובבת ים אין בכלל".
מה הביא אותך להקים מקום כזה ודווקא בתל אביב שהומה ממקומות של גייז?
"הצורך במקום כזה, שהיה קיים אצלי, ואין מקום כזה. לאורך השנים שלי בחיי הלילה עסקתי כל הזמן ביצירת תכנים, בין אם מדובר היה בהפקת התכנים או בהפצה שלהם, ממסיבות אלקטרוניות ועד ערבי מחווה של הרכב הדראג 'פאות קדושות', וראיתי במו עיני איך ברגע שאתה יוצר תכנים רלוונטיים, אנשים באים לצרוך אותם. אז חשבתי – למה לא לנסות בעצמי?".
איך עוברים משנת אבל להקמת דאנס בר?
"המעבר בהחלט מורכב. המחשבה והעבודה על הבר התחילה בסמוך לסיום שנת האבלות על אחי הצעיר, והמעבר הזה היה משוגע לחלוטין. כבר עם סגירת החוזה רצתי קדימה עם התכנונים וההפקות הצפויות, כבר סגרתי את המנון הגאווה של השנה הבאה, כל זה לצד הסטירה שאתה מקבל מהמציאות דווקא כשנגמרת שנת האבל. אבל אני טיפוס שנוהג להסתכל קדימה, והרשיתי לעצמי להתרגש מכל הדבר הגדול הזה – לתת לעצב להיות כשהוא מגיע, ולהמשיך להתקדם קדימה".
אז מה התוכניות?
"המקום החדש, שהוא בשורה מהממת ומרגשת לגייז וגם למי שלא. המקום מעוצב בצורה היסטרית ויש לנו במה לעשרות הופעות שכבר צפויות להתקיים במקום. יש לנו המנון גאווה ותוכניות אדירות לשבוע האירוויזיון. שווה לעקוב".
שי
מעורר השראה! ובכלל מעורר.
בהצלחה 🙂
מלמל
בהצלחה לולי