מהייטק להוראה: "אי אפשר להתחרות במשכורות אבל הסיפוק אדיר"

מאיה הושיאר- בלן הייתה בת 37 נשואה ועם שלושה ילדים, כשהחליטה שהעבודה הקבועה והמשכורות הטובות לא מספיקים לה, "שמונה שנים הייתי מהנדסת והייתי טובה בזה, אבל הרגשתי שמשהו לא שלם. כשהבת האמצעית שלי נולדה התחלתי להרגיש את הרצון לשינוי".

במפגש ששינה את חיה היא מספרת איך הכל התחיל, "המורה של הבן שלי היא יוצאת "חותם" של משרד החינוך, תוכנית שעוסקת בהסבת אקדמאים להוראה. סיפרתי לה שאני מרגישה שאני במקצוע הלא נכון, ושהייתי אמורה להיות מורה והיא עודדה אותה וחשפה אותי לתכנית".

ההסבה המקצועית כרוחה בתהליך מיון של חצי שנה, שלאחריו מגיעה ההכשרה, עד לרגע המיוחל בו משלימים את תעודת ההוראה. בלן מספרת על החששות מהתהליך, "היו חששות, אבל הייתה לי דבקות במטרה מיום ליום השתכנעתי יותר שזה מה שאני רוצה לעשות, בעיקר מבחינת הגישה לילדים והאהבה ורצון להשפיע ולהיות משמעותית. אני באמת מחנכת את הגיל הרך שהוא מאוד משמעותי".

על הבחירה במקצוע שרבים טוענים שאינו מתגמל היא מסבירה,  "זה נכון שזה מקצוע שלא תמיד מתגמל מבחינה כלכלית, אבל מבחינה רגשית וסיפוק אני מקבלת את התגמול הכי גדול שיכול להיות. תגמול עצום וזו תחושה שאי אפשר למצוא במקומות אחרים, המשמעותיות שיש לי עבור ילד והחיבוק מההורה, מכפרים על העובדה שזה מקצוע לא מתגמל, וגם שוחק אם המורה לא יודע לשמור על עצמו. השכר זו אכן אחת הדילמות שעומדות בפני מי ששוקל לעסוק בהוראה. אני לא חושבת שאפשר להתחרות במשכורות ההייטק, אבל יש בעבודת ההוראה תחושה אדירה של סיפוק ושליחות, שלדעתי אף עבודה אחרת לא מספקת״".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את vאפליקציה לאנדרואיד

הורידו את vאפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה בת ים

על המעבר מסביבת עבודה בוגרת לעבודה עם ילדים, שכוללת לא פעם אלימות ובעיות רגשיות היא אומרת, "נותנים לנו כלים במהלך ההכשרה ובבית הספר, אבל זה לא משהו שמסתיים, אני כל הזמן בלמידה מתמדת כשאני מנסה להבין איך אני יכולה לשפר את ההוראה והלמידה שלי, את יכולת ההכלה, לדעת לגעת בכל הילדים. ה"אני מאמין שלי" הוא שילד יבוא עם חיוך לבית הספר וילך עם חיוך מבית הספר, ושיהיה אקלים לימודי בכיתה".

בלן הודתה בקושי הרב שיש בסיום כל שנה, "בשנה הראשונה היה לי מאוד קשה להיפרד מהילדים. חינכתי כיתה ב' והייתי בטוחה שאני ממשיכה איתם ואז עברתי לכיתה א' במקום, אך מהצד השני, זו גם הייתה מחמאה בעיניי שנתנו לי את האחריות הזאת לקבל ילדי גן ולהפוך אותם לתלמידים, להקנות להם ערכי למידה, ולהיות הדמות המשמעותית הראשונה שלהם במערכת החינוך, כאמא לילדים אני רואה כמה המעבר הזה מלווה בחששות של הילדים וההורים, והמטרה שלי היא לעשות את המעבר הזה חלק ככל האפשר".