הדרך לדיאטה רצופה כוונות טובות, וישנו לא מעט מידע ברשת שחלקו הגדול שגוי. כיצד יודעים לזהות מידע מהימן, ומה עלול לסכן את הבריאות ולהשיג תוצאה הפוכה? עשרות תושבים מבת ים הגיעו להרצאה מרתקת בנושא.
אמש (רביעי) התקיימה הרצאתה של ליאור קץ, דיאטנית קלינית בשירותי בריאות כללית במחוז תל אביב במסגרת שבוע הבריאות של ערי ישראל, יוזמה משותפת של רשת שוקן ושירותי בריאות כללית.
הרצאתה של קץ עסקה בנושא המיתוסים המופצים ברשת, ובפרט ברשת החברתית, סביב תזונה ודיאטות. קץ התייחסה למידע הלא מדויק והסותר לעיתים ולטרנדים שסוחפים אחריהם לא מעט אנשים, כאשר בפועל הם עלולים להיות בעייתיים.
קץ מנתה מספר דוגמאות לכך, בהן הימנעות מאכילה החל מהשעה שבע בערב, שילוב סופר-פוד (מזון על) בתזונה, ויתור על מזון המכיל גלוטן וסוכר, הפרדת חלבונים ופחמימות, איסור על שתייה בזמן האוכל, או לחילופין המלצה להרבות בשתייה.
דוגמה נוספת שהביאה קץ היא הישענות על מידע שמופץ בפוסטים או בכתבות אך לא נתמך במחקרים אמפיריים. קץ הדגישה כי יש לברר מי עומד מאחורי כתיבת המאמר וגם לנסות לברר האם מדובר באיש מקצוע או באדם מן השורה אשר עבר דיאטה.
"כשקוראים כתבה, יש לבדוק קודם כל מי כתב אותה. יש שטף של מידע ברשתות החברתיות ולא כל כתב בריאות הוא איש מקצוע", הסבירה קץ והוסיפה: "ואיך ניתן לזהות אם המקור הוא מהימן? אם מדובר באיש מקצוע, הדבר יצוין במאמר. אם מדובר בכתב יש לצפות שיצטט מחקר של איש מקצוע. אם לא מצטטים אז כדאי לקחת את זה בערבון מוגבל".
רוצים להישאר מעודכנים?
בהמשך מנתה קץ דוגמאות למיתוסים אשר נוצרו בעקבות שטף המידע הלא אמין, כמו למשל המיתוס סביב נושא החומציות בגוף שנובעת ממאכלים מסוימים – אך במציאות הגוף מאזן את רמת החומציות. "אם אנחנו מדברים על חומציות, לגוף שלנו יש נטייה לאיזון. אם הוא יהיה חומצי מדי יהיה מאוד מסוכן כך שזה לא משנה אם נאכל משהו חומצי יותר כיוון שהכול מתעכל יחד".
קץ הוסיפה כי גם את המחקרים הרבים שמתפרסמים יש לקחת בעירבון מוגבל. "מחקר שהתבצע על עשרות נסיינים בדרך כלל אינו מספיק כדי להסיק מסקנות על כלל האוכלוסייה", קבעה.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות