נפטר הסופר דוד פלד, המנהל המיתולוגי של ביה"ס ירושלים

הלך לעולמו דוד פלד, הסופר והמנהל המיתולוגי של בית הספר ירושלים, בן ה-89 במותו. פלד נפטר אמש (שבת) והשאיר אחריו שני בנים, שישה נכדים וארבעה נינים, וגם מורשת מפוארת שתלמידיו לשעבר והמורים שעבדו תחתיו זוכרים ומוקירים עד היום.

פלד ז"ל היה בין הצעירים שחוללו את המהפכה הציונית בלוב. הוא עלה ארצה דרך תוניס בעלייה הבלתי לגלית והפך לאיש חינוך עטור פרסים והצלחות שניהל במשך עשרות שנים את בית הספר ירושלים בבת ים. בכובעו השני כסופר, פלד פרסם ספרים רבים ובהם "הלביאה מלוב", רומן היסטורי עב כרס, "בת הקבצן מירושלים", "נערי כפרות", "הגרמניה בכחול ולבן" ונוספים. הלווייתו תתקיים היום (ראשון) בשעה 15:30 בבית העלמין בקיבוץ עינת.

בנו של דוד, רוני פלד, סיפר על אביו וספד לזכרו: "אבא יקר שלי, תמיד חזרת על המשפט שהמוות הוא חלק מהחיים. זו היתה דרכך להקהות את הכאב ולהשלים איתו ואני אנסה, אך לא בטוח שאצליח. חייך התחילו בשנת 1930 בלוב, ועל אף התנאים הכלכליים הקשים שאליהם נולדת היית הילד המפונק של המשפחה. היית נעים זמירות בבית הכנסת, ציוני נלהב והרפתקן בלתי נלאה".

בנו מספר כי עם עלייתו ארצה שירת פלד בפלמ"ח בחטיבת יפתח והשתתף בקרב על לטרון. "הוא היה תמיד המגשר האולטימטיבי על מנת לחיות בשלום", סיפר והוסיף כי "הוא היה שליח של הסוכנות היהודית במשך שש שנים ולימד את ילדי הקהילה בליבורנו אשר רבים מהם עלו בעקבותיו לארץ".

"אהבת המילה פרושה בספרים שבהם כתב במהלך השנים. הוא שמע אופרות ומוזיקה קלאסית ושירי ארץ ישראל ואהב אמנות כמו פרפר לאש", מספר הבן, "אספת תמונות והעסקת ציירים שיציירו עבורך את החלום. לימדת עשרות רבות של תלמידים בבית הספר ירושלים שעד היום לא שוכחים את שהיית להם. לא כפית את הדעה עלי ולא ניסית לשנות את דרכי בכך שבחרתי להיות חילוני. נפשך היתה ונשארה סוערת והרפתקנית וכך גם חייך".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את vאפליקציה לאנדרואיד

הורידו את vאפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה בת ים

פלד ניהל את בית הספר ירושלים ביד רמה במשך 28 שנה והיה לאחד המנהלים האהובים ביותר במערכת החינוך הבת ימית. עשרות של תלמידים עברו תחת כנפיו ותלמידיו זוכרים שלמרות קשיחותו כלפי חוץ, הוא היה אדם טוב מבפנים.

שלמה עזר, אחד מתלמידיו במהלך השנים, סיפר כי "היינו רועדים מפחד שיתפוס אותנו מסתובבים בחוץ בזמן השיעור. הוא תמיד היה מקדיש לנו תשומת לב והיה צובט את האוזניים של התלמידים בחן ובאהבה. שיטות החינוך של פעם לא היו עוברות היום, אבל בגלל הקשיחות שלו לא יצאתי עבריין. הוא החזיק אותי קצר, וגם עוד הרבה נערים צעירים ופורעים, ואני חב לו הרבה על כך".

אילנה כהן, תלמידתו לשעבר של פלד ז"ל, מספרת ש"הוא היה מקפיד מאוד על הסדר והניקיון של בית הספר. כל הזמן חינך למשמעת עצמית וכל התלמידים יראו ממנו, מתוך כבוד אליו. הוא העניק לנו כלים חשובים לחינוך הבסיסי ודרכי ההתנהלות של הילדים שהיינו פעם".

"דוד היה המנהל הכי מיוחד שפגשתי", מספרת תלמידתו לשעבר אורנה צרפתי, "איש עם חזון וראייה רחבת טווח. הוא ידע לשים גבולות ברורים ולהיות רחום באותה נשימה. הוא העריך והעביר חשיבותם של משמעת, סדר וניקיון, תרבות ונימוסים. אדם משכמו ומעלה".