דוד אליהו, תושב בת ים בן 72, עבד כמציל במשך כ-30 שנה והיה בין האנשים שבנו את שובר הגלים הראשון בעיר. לאחר שהשתחרר מצה"ל, שירת במילואים כמפעיל ציוד מכני הנדסי כבד. אולם השנה, בלי הסברים מוקדמים, צה"ל שחרר אותו משירות בעוד שחבריו בפלוגה ממשיכים במילואים. לאחר שפנה אליהו לגורמים שונים על כוונתו לשוב ולשרת ולאחר פנייה של מערכת "השקמה בת ים", צה"ל החזיר אותו לשירות מילואים ביחידה.
אליהו היה בן 12 כשעזב את ביתו בגלל בעיות שהיו בבית ונאלץ לישון בבונגלו בחוף הסלע. הוא החל לעבוד בהשכרת כיסאות בחוף קלדרון ומאז החל הרומן שלו עם הים והעיר בת ים. אחרי הצבא החל ללמוד קורס מדריכי הצלה והפך בסופו למציל. "אנשים לא זוכרים, אבל איפה שהיום נמצא חוף תאיו, היו מגיעות איילות לשתות מים וטבע פראי. זו הייתה בת ים של פעם", מספר אליהו.
"לא היה לי שום ניסיון בלבנות שובר גלים", הוא מדגיש, "הייתי אז בן 21 ועבדתי תחת חברת שפיר שבנתה את שובר הגלים הראשון בבת ים בחוף הסלע. למדתי איך להיות טרקטוריסט והייתי עובד בזה בחורף, ובעונת הקיץ הייתי מציל. כך התחלקתי בין העבודות, כאשר גם באזרחות כמו במילואים, עבדתי בתור מפעיל ציוד מכני הנדסי, שזה מה שלמדתי הכי טוב לעשות".
לאחר שלא הסתדר במסגרות הצבאיות, שוחרר אליהו משירות סדיר בצה"ל עם פרופיל 65. הוא הבטיח בזמנו שברגע שיקראו לו לשרת במילואים הוא ייתייצב מיד, וכך היה. יחד עם חבריו לעבודה בחברת ארזים, החל אליהו לבנות את קו בר לב לאורך תעלת סואץ בשנת 1968, הסוללות והמעוזים. "זו לא הייתה עבודה פשוטה בכלל" מספר אליהו, "כל הזמן ראינו את אל המוות מול העיניים, אך הוא השפיל את עיניו. אף אחד מהחיילים לא רצה להגיע לשם בשל הסכנה הגדולה. לקח לנו זמן לבנות את הסוללות המגנות והמעוזים ואין ספק שלקחנו סיכון על החיים. אבל הכסף היה טוב. הייתי חוזר כל חודש עם 2,000 לירות שזה היה נחשב לכסף גדול ולכן נשארתי. כנראה שאלוהים אהב אותי כי אין לי מושג איך נשארתי בחיים".
בתור אזרח המשיך אליהו לעבוד כמפעיל צמ"ה במספר בסיסים ברחבי הארץ, מדרום ועד צפון. הוא היה אחראי לפריצות דרך לאדמירל ובגיל 50 החליט להפסיק לעבוד וחזר לחוף הים ולתחנות ההצלה האהובות בחוף. אך ביום אחד, העולם שהכיר השתנה בעקבות הנחיה שהורדה מהצבא כי מי שיש לו רישיון ב', ישוחרר ולא יוכל עוד להפעיל ציוד מכני הנדסי.
רוצים להישאר מעודכנים?
אליהו נלחם על המשך שירותו בפעם הראשונה ובשנת 2001 פנה למפקד פיקוד העורף, אלוף (במיל') יוסף מישלב, במטרה לשנות את הפקודה. לאחר שאליהו הצליח להסביר שמדובר במחדל מכיוון שהיה מחסור גדול באנשי צמ"ה בצה"ל, שונתה הפקודה אך רוב המשרתים כבר שוחררו.
בעקבות זאת הפך אליהו למורה והמדריך של הדור הבא של אנשי הצמ"ה. ואולם, בחודש דצמבר האחרון, בגיל 72, הוא קיבל את הבשורה הקשה עבורו שהוא משוחרר משירות מילואים.
"לא הגיוני שיש אנשים בתפקידים שונים שמשרתים גם בגיל 80, ואני רק 5 שנים אחרי הפנסיה לא יזדקקו לשירותיי. אנשים לא מבינים כמה חסרים אנשי צמ"ה אמיתיים בצה"ל כך שהעורף חשוף לחלוטין. מי ששחרר אותי לא מכיר אותי, בשבילו אני רק מספר. אנשים צריכים להבין שאין לי ארץ אחרת ובשבילי אמשיך לשרת בצה"ל, כל עוד אני אוכל לתרום מהידע שלי לצבא. תודה גם לאלוף (במיל') עוזי דיין שעזר לי בנושא".
בעקבות הפנייה לחבר הכנסת, הוזמן אליהו לטקס יום העצמאות האחרון בביתו של עוזי דיין להשיא משואה ולבסוף גם הושב לשירות מילואים לאחר עזרה גם של עוזי דיין. "התרגשתי מאוד מהמעמד. לא בכל יום אלוף לשעבר וחבר כנסת מזמין אותך להדליק משואה. הגיל אצלי הוא לא פקטור ואנשים חייבים להבין את זה. הפסדתי כבר שלושה ימי מילואים עם החברים שלי ביחידה, אבל התשובה שהגיעה שחזרתי לשירות שמחה אותי מאוד. צה"ל זה החיים שלי ואני רוצה לשרת עד יום מותי".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים כאן והיו הראשונים לדעת
מיכל סטיקלרו
אין שני לדוד אליהו ! כל הכבוד !
ישראל
אתה אדיר.דוגמה ומופת לישראלי פטריוט .דוגמה לאזרח המקיים את הפסוק ואהבת לרעך כמוך ,אצלך זו אהבת זולת ונתינה אמיתית.אני קובע זאת נחרצות מאחר ואני מכיר אותך עוד מנעורי שנות השישים העליזות.אני פוגש אותך ברחוב החשמונאים מידי פעם ואתה תמיד אופטימי ושמח. מאחל לך כל טוב ושנמשיך להיפגש בשמחה עוד המון המון שנים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כול הכבוד תמשיך לעשות מילואים בעזרת השם בהצלחה
שושי חיים פור חולון
לדוד אליהו הגדול כן ירבו כמוך בישראל. חבל שעירית בת ים לא משבצת אותך כמחנך בבתי הספר להעביר ולהעצים את הידע ואהבת המולדת לדור העתיד של המדינה.
ישר כח