חיים עמר, בן 60 מבת ים, כבר לא הומלס. לאסיר המשוחרר, שסיפורו התפרסם כאן ב"השקמה בת ים", נמצאה קורת גג.זאת, לאחר שחברת עמיגור מצאה לו דיור זמני באופקים שאליה כבר הספיק לעבור בסוף השבוע האחרון.
הבשורה המשמחת הגיעה בעקבות התערבותו של איציק דריקס, המשנה לראש העיר בת ים ומחזיק תיק הרווחה בעירייה אשר מלווה את עמר בשנים האחרונות ומנסה לסייע לו ככל יכולתו. דריקס היה זה שפנה למנכ"ל חברת עמיגור יובל פרנקל בבקשה לדיור ציבורי לעמר, וכעת נשאו המאמצים פרי.
חיים עמר ריצה בעברו 30 שנות מאסר. מגיל 28 הוא חי את חיי הכלא לאחר שנאשם בעבירות של סחר בסמים, ייבוא ושיווק, שוד מזוין בשוק הסיטונאי בתל אביב ומקרים נוספים של שוד ופריצה. הוא גדל במשפחה מרובת ילדים, אחד מ-12 אחים ואחיות, ובגיל 13 עבר לגור לבד ופרנס את המשפחה.
"סיימתי את הלימודים בכיתה ח'", סיפר ל"השקמה בת ים", "מערכת החינוך היתה מאוד קשוחה כלפי כי עשיתי לא מעט בעיות לאורך השנים כמו לזרוק כיסא על מורה בכיתה ג'. משרד החינוך לא רצה לקבל אותי בשום בית ספר נורמלי".
עד כיתה ח' למד עמר בבית הספר הטכנולוגי אורט שפירא בתל אביב – שלושה ימים עבד ושלושה ימים למד. יום אחד היה מעורב בתאונת עבודה במסגרת סדנת נגרות שבה נקטעו שלוש אצבעות מיד ימינו, והוא הוכר כנכה על ידי ביטוח לאומי. בנוסף, לרוע מזלו, לפני שבעה חודשים נפל עמר מגובה רב ושבר שש צלעות.
עמר היה נשוי למכורה לסמים ולשניים שני ילדים משותפים. בעקבות כניסתו לכלא, הילדים נשלחו לאימוץ כשהיו בני תשע ועשר וכל המלחמות להשאיר אותם בחזקתו עלו בתוהו. עמר עבר להתגורר ברחוב ונע בין חופי הים לספסלים ברחבי העיר. לדבריו, הקצבה לא הספיקה לו לכלום.
"איך אפשר לשכור דירה מכסף של ביטוח לאומי? ניסיתי לעבוד בכמה עבודות שונות, אך אני לא יודע לקרוא ולכתוב משום שלא למדתי, גם בגלל הנכות שלי", סיפר, "גרתי ברחוב במשך יותר מעשר שנים, עברתי הרבה הבטחות בעיר של פוליטיקאים שהבטיחו שיעזרו לי, אך אף אחד לא קיים את הבטחתו".
מי שנחלץ לעזרתו הוא מחזיק תיק רווחה בעיריית בת ים איציק דריקס, שהבטיח לעמר שיעזור לו בכל צרכיו. "הוא הביא אותי למשרד וראיתי סוף-סוף שיש לי אוזן קשבת אצל מישהו", סיפר עמר, "הוא אמר לי שיעזור לי בתנאי שאני לא מתלונן על כלום תוך כדי התהליך. הבטחתי לו. הפקידה שלו עזרה לי בכל. פתחתי תיק לזכאות לשכר דירה, הוכחתי שאין לי שום דירה על שמי ועכשיו אני באחריותו של דריקס".
רוצים להישאר מעודכנים?
"מה אני רוצה בסך הכל – דירת חדר עד שאמות", התחנן אז עמר וסיפר כי "פניתי למשרד השיכון ואמרו לי שהסיכוי שייתנו לי דירה הוא לא גבוה בשל התנאים שלי. איציק דריקס לא ויתר. הוא עוזר לי המון, מביא לי אוכל ובגדים". כעת מגלה עמר כי "עד שנמצאה לי הדירה, מאיר בכר, הפעיל הבת ימי, סיפק לי בית מחסה זמני בתל אביב".
לאחר שנמצא פתרון לבעיית הדיור של עמר, דריקס בירך וסיפר כי "את חיים עמר אני מלווה כמה שנים. לקחתי אותו כפרויקט אישי לאחר שקיבלתי את הבטחתו ללכת בדרך הישרה והטובה. זו הזדמנות להודות לשרת השיכון והבינוי ד"ר יפעת שאשא ביטון ולמנכ"ל עמיגור יובל פרנקל שסייעו לי בנושא".
"חיים, שלשמחתי חזר לחיים נורמטיביים ומאושרים, קיבל דירת עמיגור באופקים, ואני אמשיך ללוות אותו גם בהמשך דרכו החדשה כפי שנהגתי עם רבים אחרים. אני מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו".
מורה
אם היה מישהו במערכת החינוך דאז שהיה מגיע לילד הזה, אולי משהו במסלול חייו היה משתנה. אבל לצערי לפני חמישים שנה לא היתה מודעות לקשיים לימודיים, כלכליים ורגשיים, והמון ילדים פשוט נפלו בין הכיסאות.
שמחה שהגיע למנוחה ולנחלה. מאחלת לך הרבה בריאות ושלווה בשארית חייך.
בת ימית
נחמד שיש אנשים טובים שעוזרים לזולת.
כל ישראל ערבים זה לזה.
כן ירבו