בדיוק לפני כשנה מונתה ד"ר גילה מאירסון לנהל את חדר מיון ילדים. מאירסון, בת 43, נשואה ואם לארבעה, היא בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היא התמחתה ברפואת ילדים במרכז הרפואי וולפסון ולאחר מכן ובמקביל לעבודתה כרופאת ילדים בקהילה, סיימה התמחות ברפואה דחופה בילדים בבית החולים שיבא, תל השומר. בשנת 2014 שבה ד"ר מאירסון לעבוד בוולפסון, כרופאה מומחית במחלקה לרפואה דחופה בילדים.
ד"ר מאירסון מתארת את חודשי הקיץ ותחילתו של החופש הגדול כתחילתו של גל מקרי החבלה הגדול, רובם הגדול מגיע כתוצאה מתאונות מאופניים חשמליים שמתאפיינות בחבלות ראש, בטן ושברים בגפיים. מי שלא נפגע כתוצאה מאופניים חשמליים, מגיע לחדר המיון לאחר ביקור בים או בבריכה, מקרי טביעה שונים, או חבלות גוף, וגם מקומן של תאונות הבית השונות שמתאפיינות בחבלות ושברים לא נפקד.
"ללא ספק כניסת האופניים החשמליים העלתה את רמת הפגיעות אצל ילדים ונוער", מספרת ד"ר מאירסון, "מכיוון שהרוב המוחלט לא מקפיד על אביזרי בטיחות וחבישת קסדה. למרבה ההפתעה, אנו שמים לב שדווקא רוכבי אופניים הרגילים מקפידים יותר על חבישת קסדה".
ד"ר גילה מאירסון מנהלת מיון ילדים
איזה סוג פציעות את רואה במהלך תפקידך?
"מגיעים לפה ילדים ונוער עם פציעות ופגיעות שדומות לפגיעת תאונת דרכים קשה לכל דבר ועניין – שברים בגולגולת, דימומים פנימיים ופגיעות גפיים רבות. אני זוכרת נער שהגיע אחרי תאונת אופניים חשמליים עם שבר בגולגולת ולאחר מספר חודשים הוא שוב הגיע עם שבר נוסף. ישנם ילדים וגרוע מכך, גם הורים שפשוט לא לומדים, למרות שאנו משתדלים להסביר. רוב ההורים חסרי אונים והם מצידם טוענים שהם ביקשו מהילדים לחבוש קסדה, אבל הם פשוט לא הקשיבו".
שיקום ופיזותרפיה לאחר השחרור מחדר המיון
תאונות אופניים חשמליים לא מסתיימות במיון, "אף אחד לא רוצה להגיע למיון ילדים" מסבירה מאירסון, "זו לא מחלקה שהייתם רוצים להגיע אליה בחופש הגדול, אנו מפצירים בהורים ובילדים, אם החלטתם לנסוע על אופניים חשמליים אז לפחות תקפידו על אביזרי בטיחות ואל תשתוללו בכביש, כשילד או נער מגיעים לפה באמבולנס, זה לרוב עם קרש גב, צווארון וקיבועים ומיד הם נכנסים לסדרת צילומים שבה אנו מאבחנים את הפגיעה, אם ילד סובל משבר או דימום זמן הטיפול הוא ארוך יותר וכולל טיפולי המשך של פיזיותרפיה לאחר השחרור מבית החולים".
רוצים להישאר מעודכנים?
תופעת האלימות כמובן לא פוסחת על בית החולים וולפסון ועל מיון הילדים, "זוהי מחלקה עמוסה כמעט כל היום", טוענת מאירסון, "והאלימות כנגד הצוותים הרפואיים אינה פוסחת גם עליה. לרוב האלימות באה מצד אנשים שמחכים להמשך טיפול ולא כאלה במצב קריטי אך ברגע שמתחילה אלימות אנו מייד מפסיקים לטפל במטופל וקוראים לאיש בטחון, ברור שאם יש צורך רפואי אני נמשיך לטפל, אך אם אינו זקוק לטיפול רפואי, אנו מחכים לביטחון שיטפל במקרה והמשך הטיפול בו נעשה בנוכחות איש צוות. לרוב המטופל או משפחתו מביעים צער על התקרית ומבינים היכן טעו, ובדרך כלל האלימות היא מילולית ולא גולשת לאלימות פיזית".
שירן
זהתי את הרופאה לפי התמונה שפרסמתם. היא טיפלה בבני בוולפסון, היא מדהימה, אנושית,מקצועית, אכפתית . תודה לך